במשך שנים ארוכות ערכתי מסעות ברחבי אירופה. הייתי בפריז וגם ברומא, סיירתי בפראג ובסופיה, טיילתי ברגל בלונדון, בברלין ובבודפשט. ראייתי בניינים עתיקים וחדשים, כיכרות ונופים מרהיבים.
בשנים האחרונות גיליתי את עירי חיפה, ואני סובבת ברחובותיה - תיירת בעירי.התחלתי את סיורי בשכונת מגורי הקרובה, אחוזה. עברתי בין הבתים, רחוב אחר רחוב, חקרתי את הדיירים, ראיתי תצלומים, בדקתי בספרים ובמאמרים, וגיליתי את בניהם של הראשונים שחיו כאן. אלו המקורבים אלי שמעו עוד ועוד את קורותיהם של תושבי השכונה הותיקים, עד שהיו להם לזרא... לעתים חשתי כאילו אני חיה כאן בשנות העשרים והשלושים, בזמן שנסללו הכבישים הראשונים ונטעו העצים של אחוזה, "מבקרת" בצריפים שהוקמו ברחוב סיני בטרם נבנו הבתים הראשונים, הולכת יחד אתם למכולת השכונתית. כל מה ששמעתי נרשם במחברות, והועבר לטבלה של בתים רחובות, כל בית וסיפורו.

לאחרונה, החלתי לתעד בתים בעיר חיפה עבור ה"עמותה לתולדות חיפה". עכשיו אני מוצאת עצמי מטיילת ברחבי העיר: בכרמל, בהדר, בנווה שאנן ובבת גלים, מנציחה במצלמת הקנון הזעירה שלי את שרידי העבר, וכותבת את סיפורי הבתים והאנשים שחיו בהם. אני לומדת את ההיסטוריה של העיר, שומעת על תלאותיהם של העולים החדשים, ולומדת את תולדותיהם של המתיישבים הראשונים בשכונות השונות.

גיליתי רחובות חדשים, שלא הכרתי את שמם. ראיתי מבנים מעניינים, שלא ידעתי על קיומם. יש שאני מוסרת פריסות שלום, מאלה לרות, מאירנה לנעמי.... הן לא ראו זו את זו כבר ארבעים שנה, אך אני שוחחתי עמן בטלפון, ומזכירה אותן אחת לשנייה.

הבתים, שנראו בעבר מיושנים ודהויים, הופכים פתאום למסקרנים. בדמיוני אני מפשיטה אותם מתריסי הפלסטיק, ממדחסי המזגנים, מכל תוספות הבניה, מחזירה אותם למצבם הראשוני, לתפארתם המקורית. איני מבינה איך עברתי מדי יום ליד המבנים האלו ולא ראיתי אותם...? חנות השופרסל ברחוב קלר, היא עתה בעיני "מלון הרצלייה", בניין אבן עם אכסדרה נאה, בית האבות "משען" ברחוב אידר הוא שוב "סנטוריום כרמל" המפואר, הנודע בכל המזרח התיכון. בקפה "פיקדילי" ו"אלדורדו" רוקדים שוב הקצינים הבריטים, ומהקזינו של בת גלים, המאיר שוב בלילות, נשמעים צלילי תזמורת.
נוכחתי שאין מה להרחיק נדוד. אפשר לטייל כאן בעיר שלנו, לפקוח את העיניים. אם תרצו, תוכלו גם אתם להיות כמוני, תיירים בעירנו.
אל נא תשכחו שהספורים סופרו מפה לאוזן ע"י הותיקים וילדיהם, ולא תמיד נמצאה הדרך לאמת אותם
אם יש לכם מה להעיר ולהוסיף אשמח לשמוע ולספר גם את סיפורכם. אנא כתבו לי ישירות ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תיעוד ראשון בסדרה: "סנטוריום כרמל" סיפורו של בית (התפרסם לראשונה באתר העמותה לתולדות חיפה )

המבנה הניצב ברחוב אידר 12 זה שנים רבות. בית "משען כרמל" נראה כיום, 2008 לאחר שעבר שיפוץ, כבניין הבנוי בסגנון הבינלאומי (המכונה "באוהאוס") משנות השלושים. לא כך נראה המבנה בעת הקמתו. הבניין נבנה בשנות השלושים, לשמש בית מרפא והחלמה - "סנטוריום כרמל". להקמתו נבחר במרומי הכרמל אזור שהיה ריק מבניינים וטבל בחורשות אורנים, ונחשב כמקום ראוי לפנאי והבראה כבר בזמנם של הטמפלרים.
ההוגה והיוזם הפרויקט לבניית בית המרפא (הסנטוריום) היה הרופא ד"ר וילהלם יהודה בודנהיימר, שנולד בצפון גרמניה בשנת 1890 וסיים את לימודי הרפואה בגרמניה. לאחר נישואיו לאלזה בירם, שהייתה ד"ר לכלכלה וסוציולוגיה, השתקעו בני הזוג ושלושת ילדיהם בעיר מנהיים בגרמניה. עם עליית הנאצים לשלטון הבינו בני הזוג שמסוכן להישאר בגרמניה, והחליטו לעלות לארץ-ישראל, וזאת למרות שד"ר בודנהיימר הביא מזור גם לחולים ללא התניית דת, או לאום. ראשונים נשלחו ריקה וגד, לדוד ארתור בירם בחיפה, עד מהרה הגיעו גם ד"ר בודנהיימר, אשתו אלזה וצעיר הבנים רודי.



"ר בודנהיימר רצה לעסוק ברפואה, אך לדברי ידידו, ד"ר זלוסיצקי, היו בחיפה כבר מספיק רופאים, אבל חסר היה בית מרפא. הרעיון להקמת בית המרפא מצא חן בעיני ד"ר בודנהיימר,[i] והוא קנה 50 דונם של חורש טבעי בגבעות אחוזה, לימים רחוב אידר, אזור שקט ופסטורלי שנמצא ברום של 320 מ' מעל פני הים. ונוף שנשקף אל חוף הים ודרומה עד אחרי המושבה עתלית. בשנת 1934 נחתם הסכם בין שלושת השותפים: היזם ד"ר וילהלם בודנהיימר, ד"ר מקס בירם, אחיה של אלזה בירם, וד"ר בנו לוי, שהיה פקיד במערכת הבריאות. הארכיטקט שנבחר לתכנן את המבנה היה האדריכל הידוע ריכרד קאופמן.
האדריכל קאופמן תכנן מבנה יעודי בן שלוש קומות, בעל שלד בטון מזוין וקירות מטויחים. בחזיתו ניצבו עמודים שהגביהו אותו מעל פני הקרקע המשתפלת במדרון הכרמל, מבנה מודרני לתקופתו. בקומת המסד היו חדרי השירותים והטיפולים, חדרי "הפרסונל" וחדרים אחדים שיועדו למטופלים. בשתי הקומות שיועדו למבריאים היו 35 חדרים רחבי ידיים, אולמות ציבוריים, חדרי חברה, חדרי אוכל, חדר קריאה, חדר כתיבה ומרפסת גדולה בסגנון הבן-לאומי ("הבאוהאוס"). בצדו המערבי של המבנה הייתה המרפסת ארוכה, ששימשה למרגוע, והשקיפה על הנוף המרהיב של חוף הים. גם בחזית המבנה היו מרפסות אשר השקיפו על חורשות הכרמל. המרפסת בצדו המערבי של הבניין הגנה על החדרים מחום הקיץ, ומנעה מקרני השמש לחדור לחדרים. בכל חדר היו טלפון והסקה מרכזית.[ii] בחלק מהחדרים היה גם חדר אמבטיה צמוד, ובכל החדרים זרמו מים חמים בברזים.
ב-30 באוגוסט 1935 נערך טקס חנוכת המוסד בנוכחותם של המושל הבריטי קית-רוץ' וראש העירייה חסן ביי שוכרי שנטעו עצים בחצר. הסנטוריום זכה למוניטין בארץ ואף מחוץ לה [iii]. "סנטוריום כרמל" נועד לשכבות היותר מבוססות בניגוד לבית בורוכוב, שהיה בית הבראה עממי, ושכן אף הוא בכרמל. לקראת חנוכת המבנה אף נסלל אליו כביש.
במאמרה ב"אריאל" מציינת גב' רות ברנדט את מכתבי התודה הרבים של האורחים שהתארחו בסנטוריום. [iv]
בעיתון "פלסטיין פוסט" נמצאו שתי מודעות פרסומת לבית ההבראה משתי שנים שונות.



" ד"ר בודנהיימר שימוש כמנהל הרפואי של הסנטוריום והרופא הראשי שלו. ד"ר מקס בירם היה המנהל האדמיניסטרטיבי ד"ר אלזה בודנהיימר הייתה שותפה פעילה בניהולו המוסד. ד"ר הרמן לב הצטרף אף הוא כרופא החל משנת 1941.
גב' ריקה לבבי,  בתו של ד"ר בודנהיימר, סיפרה בראיון שנערך עימה שאביה היה אוהד גדול של מכשור רפואי, והסנטוריום היה מצויד במכשירים רפואיים היותר מודרניים לאותה תקופה, כגון מכשיר רנטגן וכן אמבטיה לטיפולים מיוחדים.
משפחת בודנהיימר התגוררה במוסד עצמו. הבן גד עבד גם הוא בסנטוריום, ועם נישואיו בנה  ד"ר בודנהיימר עבור הזוג הצעיר בית בצמוד לבית המרפא. גד בודנהיימר, שהיה מוזיקאי, התגורר בבית שנבנה חנישואיו עד שנפטר בשנת 2006.

"סנטוריום כרמל"  נסגר בשנת 1955 עקב אי הכדאיות באחזקתו הכלכלית. "ההסתדרות העובדים הכללית" רכשה את המבנה והסבה אותו לבית אבות.
עד שנת 1970 ניצב המבנה כפי שנבנה. בשנה זו נוספה לו עוד קומה במשך השנים נעשו במבנה שינויים רבים. נוסף לו אגף, מרפסות נסגרו. בתחילת שנות התשעים נבנה על המגרש בצמוד למבנה המקורי בית רב קומות המשמש אף הוא כחלק מבית האבות. בשנת 2006 שופץ הבניין בסגנון שנות השלושים.




התמונות מתוך הספר: "באוהאוס על הכרמל" ומאוסף יגאל בודנהיימר
[1] שיחות עם יגאל בודנהיימר בשנת 2006 ועם גב' ריקה לבבי, בתו של ד"ר בודנהיימר, ינואר 2008
לעיון נוסף:
רות ברנדט, "לתולדות סנטוריום כרמל בחיפה", אריאל, ט"ו (106-105) 1994,(1994), עמ' .102-101
Gilbert, H. and Sosnovsky, S. (1993). Bauhaus on the Carmel and the crossroads of empire: architecture and planning in Haifa during the British mandate. Jerusalem: Yad Izhak Ben-Zvi, 256-260.
התיקים אישיים של ד"ר בודנהיימר וילהלם יהודה, מהשנים 1955-1926. בארכיון העיר חיפה.
העיתון " פלסטיין פוסט", אתר האינטרנט של אוניברסיטת תל-אביב. 

אוסף "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה. בפרויקט זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.

זהו תוצר של שיתוף פעולה בין ספריית אוניברסיטת חיפה לבין היחידה לשימור של עירית חיפה, העמותה לתולדות חיפה ואנשים פרטיים.
המאגר מתפתח ומועשר בחומרים חדשים באופן מתמיד. הוא כולל תמונות בעלות ערך היסטורי שצולמו ברחבי העיר החל מתחילת המאה ה-20 ועד עצם היום הזה. בתמונות ניתן לראות היבטים שונים בארכיטקטורה, בחיי היום יום ובנופיה של העיר בתקופותיה השונות, ועל כן מהוות עדות מוחשית לתהליכי התפתחות העיר השונים.


(אחוזה, מבט לאזור מרכז חורב, 1924 - צלם לא ידוע)


(אחוזה, ככר ומרכז חורב, 2005 - צלם: אמירה קהת)

אנו פונים לקהל הקוראים שלנו: אם יש לכם תמונות של נופי העיר חיפה משנים עברו, שיכולות לתרום ולהעשיר את ההווי המיוחד של ההיסטוריה העירונית שלנו, נשמח לקבל, לקלוט ולהציג אותן לתוך המאגר הקיים.

למסירת התמונות ניתן ליצור קשר עם פלורה הראלי - טלפון במדיה : 8249847. דוא"ל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 הכנת הסקירה: פלורה הראלי

הכנס הבינלאומי השמיני (PM8): מדידת ביצועים בספריות ומרכזי מידע, 17-20 אוגוסט 2009, פירנצה. כנס לווין של IFLA 
ד"ר לין פורת


מבט לפירנצה

LibQUAL+®  - מפגש שיתוף חוויות
יום שני 17 אוגוסט 2009 - 9:00-13:00

המפגש נפתח עם המצגת של StephenTown מאוניברסיטת יורק בבריטניה (לשעבר מאוניברסיטת קראנפילד),אשר דנה בשימוש ב LibQUAL+® ברחבי העולם ותיארה תוצאות ספציפיות שיושמו בספריות בבריטניה כתוצאה ישירה מ LibQUAL+® - כגון קבלת מימון נוסף עבור פיתוח אתרי אינטרנט, עבור שעות פתיחה מוגברות ועבור שיפוץ מקיף לספריה.

Jim Self מאוניברסיטת וירג'יניה בארה"ב הציג מצגת מרתקת המראה כיצד שאלה אחת ב LibQUAL+® הדנה בשביעות רצון של הסגל מאוסף כתבי-העת האלקטרוניים מהווה אינדיקציה אמינה על שביעות הרצון הכללית מהספריה.

הוא סיפר שמעל 40 ספריות ARL (Association of Research Libraries)קיבלו ציונים שליליים על שאלה זו (ציון שביעות הרצון הקיים היה מתחת למינימום) באופן עקבי.
ג'ים המליץ על ביצוע ראיונות טלפוניים של כ-5 דקות על ידי בן-אדם ניטראלי, על מנת לברר בעיות ספציפיות שהועלו על ידי LibQUAL + ® בראיון רצוי לשאול שאלות כמו "כיצד אנו יכולים לשפר את אוסף כתבי העת האלקטרוניים בשבילך?"
לאחר ההפסקה העברתי מצגת על LITE LibQUAL+® בעברית, אשר זכתה לתשומת לב רבה בשל העובדה שאנחנו אחת הספריות הראשונות בעולם להפעיל את LibQUAL+® בפרוטוקול הלייט המורכב מ-8 שאלות במקום 22.

כצפוי, שיעורי ההיענות היו גבוהים יותר וזמני מילוי השאלון היו מהירים יותר מאשר בגרסת ה - LONG. הזכרתי גם את רעיון "המחשבים הניידים המשוטטים" לפיו ארבעה עובדים ארעיים הסתובבו ברחבי הקמפוס עם מחשבים ניידים כדי לעודד סטודנטים למלא את הסקר.
לאחר-מכן,MarjaHjelt וSaija-Nieminen, מאוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה בפינלנד, וHammesMonica מאוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה, דיווחו על חוויותיהם עם LibQUAL+®.

מצגות אלה היו מאוד מעניינות לא רק בגלל התוצאות ושיעורי תגובה הדומים לשלנו, אלא בגלל פעילויות השיווק שלהם שכללו משלוח הודעות SMS, חלוקת סימניות והדבקת מדבקות על רצפות וגן בשל הדרך בה הם ערבו את סגל הספריה בתהליך על ידי מתן עדכונים יומיומיים בדוא"ל על שיעורי התגובה לסקר והערות מעניינות.
לאחר ההפסקה השניה Brinley-Franklin מאוניברסיטת קונטיקט בארה"ב והנשיא הנבחר של ARL דיבר על החשיבות של מעורבות כל צוות הספריה בתהליך ההערכה.
הוא המליץ על השימוש במומחים חיצוניים להסביר את התוצאות של סקרי LibQUAL+® וסקרים אחרים כדי להגיע להקשבה טובה יותר ולחולל שינוי.
Colleen-Cook מאוניברסיטת טקסס M&A בארה"ב הראתה לנו את המגמות החיוביות בתוצאות ה LibQUAL+® של האוניברסיטה שלה בעשר השנים האחרונות וממליצה על ביצוע הסקר פעם בשנה.
Stephen-Town נתן מצגת מעניינת במיוחד, שבה השווה את התוצאות המעולות של אוניברסיטת קראנפילד מול התוצאות הגרועות של אוניברסיטת יורק. הוא תיאר את הניסיונות לשפר את התוצאות ביורק באמצעות צוות הספריה ועידוד ההזדהות איתה.
Martha-Kyrillidou מנהלת בכירה של סטטיסטיקה ותוכניות איכות השירות ב ARL, נעלה את הישיבה בהבעת תודה על המצגות האינפורמטיביות והמעניינות ובהבעת הנאה על ההיכרות עם כל המשתתפים.
לעיונכם: התייחסות נוספת למפגש וקישור למצגות דרך: Libraryassessment.info

כנס Northumbria בינלאומי על מדידת ביצועים בספריות


משתתפי הכנס

 יום שני 17 אוגוסט 2009 - 14:00-18:00

במצגת המרכזית Robert-Hayes מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס דן בשימוש במודל תמחיר (ACM) כדי להסביר את תפקידן של ספריות בכלכלות הלאומיות.Moll Michiel מןTechnology Peninsular-University-of- Cape בדרום אפריקה דיבר על הנוסחה שפיתח לחישוב מספר העובדים הדרושים בספריות ענף קטנות.
ההרצאה הבאה של Colin Darch ו Karin de Jager אוניברסיטת קייפטאון בדרום אפריקה הייתה מעניינת במיוחד.
הם סיפרו על הצלחת "מגרש המחקר" שלהם אשר מספק מרחב נוח ומזמין לכתיבת עבודות עבור סטודנטים לתארים מתקדמים.
הרעיון מבוסס על הצורך של סטודנטים לתארים מתקדמים ליצור, כאשר"מגרש הלמידה/מידע" מיועד לסטודנטים לתואר ראשון לחפש מידע.
בסוף John-Bertotאוניברסיטת מרילנד בארה"ב (ועורך כתב העת Library-Quarterly) דן בשימוש הגובר של סקרים מבוססי ווב בספריות ציבוריות.

 יום שלישי 18 אוגוסט 2009 - 9:15-18:15

Brinley-Branklin פתח את היום עם סקירה מעניינת מאוד של הדיון המתמשך בספרות על המשתמשים "הנוטשים" את הספריה.
הוא בדק את הראיות מול הנתונים ב- ARL והגיע למסקנה כי על אף המספרים המתמעטים בהשאלות ויעץ, הסטודנטים עדיין משתמשים בספריות כמו בעבר, אבל כשטח ללמידה ולאו דווקא כמקור למשאבים חיוניים.
הוא דן גם על תוצאות של הסקרMINES for LibrariesTM (Measuring the Impact of Networked Electronic Services) שהוא "סקר מקוון, מבוסס-העסקה שאוסף נתונים על מטרת השימוש במשאבים אלקטרוניים ונתונים דמוגרפיים של משתמשים".
Brinley דיווח כי הרוב המכריע של הסטודנטים משתמש במשאבים האלקטרוניים של הספריה מחוץ לספריה - אבל בתוך הקמפוס.
ההרצאה הבאה מPors-Niels מבית הספר המלכותי לספרנות ומידענות בדנמרק התמקדה בהתמודדות הספריות הציבוריות בדנמרק עם התפקידים המשתנים שלהם לנוכח הירידה במשאבים ובשימוש.
Elizabeth-Curach מאוניברסיטת מערב סידני באוסטרליה דיברה על כישורי הניהול והמנהיגות שהפכו את הספריה שלה מאחת הגרועות ביותר בדירוג שביעות הרצון הלאומי של CAUL בשנת 1999 (על-סמך סקר Rodski/InSync) לאחת הטובות ביותר בשנת 2008.
אחת הדרכים הייתה פיטורי עובדים ועידוד פרישה מוקדמת ובכך להביא את החלק של המשכורות בתקציב הספריה לרמה דומה לספריות אחרות באוסטרליה ולהשתמש בכסף שנחסך בכוח אדם לשיפור השירותים.
StephenTown דיווח על סקר שבדק את פעילויות ההערכה בכ- 108ספריות מחקר בבריטניה.
התוצאות הראו כי למרות שרוב הספריות מבצעות פעילויות הערכה, רק באחת מהן יש אחראי צוות הערכה במשרה מלאה, ואילו ב25% מהן יש ועדת הערכה ו ב- 25% מהן יש רכז הערכה במשרה חלקית.
אף אחד מהאנשים המעורבים בהערכה לא עבר הכשרה מתאימה.
כמעט כל הספריות העריכו את הפעילויות הבאות: שירותי יעץ, משאבים אלקטרוניים, השאלה, רכישות, השב"ס, אתר אינטרנט, אוריינות מידע ואת הקטלוג המקוון.
נפוץ ביותר היה השימוש בסטטיסטיקות, תיבות ההצעה, כריית נתונים (Data mining), הערכת תוצאות(Outcomes evaluation) , השוואות עמיתים (Benchmarking) KPIs Key Performance Indicators).
מעטים השתמשו בהחזר על ההשקעה (ROI (Return-on-investment),הערכת ההשפעה(Impact assessment) Balanced Scorecard, אוריינטציה פיזית, הקונה הסודי.
השיפורים הנפוצים ביותר כתוצאה מפעילויות ההערכה היו: יותר שעות פתיחה, אתרי אינטרנט משופרים, יותר שירותי תמיכה טכנולוגית, שיפור תהליך של החזרת פריטים למדף, יותר משאבים אלקטרוניים, ארגון טוב יותר של חלל הספרייה ושינויים במבנה הארגוני.
Stephen נתן מצגת על תוכנית "Effective, Sustainable, and Practical Assessment" (ESP) של ARL שניתנה על ידי Steve Hiller, Jim Self and MarthaKyrillidou, אשר לאחרונה התרחבה מצפון אמריקה לישראל, דרום אפריקה ובריטניה. לדברי סטיבן, היתרונות של התוכנית כוללים: ראיה רחבה חיצונית ממומחים אשר מעודדת תרבות של הערכה בארגון, קבלת המלצות ספציפיות מחוץ לאזורי הנוחות, וקבלת דו"ח תמציתי ומשכנע אשר מתאר את המצב ההערכה הנוכחי והאופטימאלי במוסד.

ההרצאה האחרונה הייתה של Poll Roswithaמאוניברסיטת מונסטר-בגרמניה שדיברה על מדידה איכותית וכמותית של ביצועי הצוות. היא דיברה על שימוש בשיטות רכות כמו שאלון משתמשים, עמיתים, ממונים ואפילו הערכה עצמית וגם על אמצעים כגון בדיקת דיוק העבודה, עדכניות עלויות וזמן.

 יום רביעי 19 אוגוסט 2009

היום התחיל עם מצגת מאוד מעניינת שניתנה על ידי Isabella-Trahan מאוניברסיטת נניאנג טכנולוגית (NTU) בסינגפור (לשעבר מאוניברסיטת ניו סאות 'ויילס (NSW) באוסטרליה). היא דנה בנושא הקושי למצוא שותפים באזור להשוואות עמיתים ותיארה את החשיבות של מציאת שותפים בעלי רקע תרבותי דומה.
היא ציטטה ספרות המראה את הנטיות התרבותיות של האסיאתים במילוי שאלונים, כגון הימנעות מקיצוניות, שמרנות, הימנעות מביקורת שלילית או מתלונות ישירות. לכן כדאי שספריות ברחבי העולם ישתמשו בציון DM כדי לקזז את הטיות תרבותיות הקיימות ב LibQUAL+®. לטענתה ציון ה- DM מבוסס על שילוב של כל התוצאות (המינימום, הנתפס והרצוי) כדי לקבל ציוני ציון משוקלל אחד מתוך 100 עבור כל שאלה.
חישוב ציון זה צריך להיות חלק אוטומטי של LibQUAL+®Analytics ® וכי סטנדרטיזציה של ביצועים טובים בספריות אקדמיות נדרשת כדי שספריות יוכלו למדוד את עצמם מול ספריות אחרות. בנוסף,הסברת תוצאות ה LibQUAL+® לבעלי העניין תהיה הרבה יותר קלה אם כל הספריות ישתמשו בציון DM במקום תרשימי רדאר.
StephenTown נתן מצגת עיונית ומעשית בנושא החשיבות של הגדרה והפצת ערכים לצוות הספריה.
באופן ספציפי, הוא דיבר על תפקידה של מנהיגות בהקניית ערכי של הספריה לסגל ולמשתמשים.
יש להתחיל עם שתי שאלות מפתח לסגל: "האם אתה מכיר את הצהרת הכוונות שלנו?" ו "האם הצהרת הכוונות שלנו מלמדת או משפיעה על היום עבודה שלך?"
לאחר מכן הוא תיאר את "Competing Values Framework" (CVF) כבסיס להגדרת התרבות הספריה: 1. תרבות ה- Clan המתמקדת בשירותי לקוחות כמו "country club חסרת אחריות", 2. תרבות ה- Adhocracy אשר מתמקדת בפיתוח ספריה דיגיטלית והיא כמו "אנרכיה סוערת", 3. תרבות ה- Hierarchy המתמקדת בניהול תוכן והיא כמו "ביורוקרטיה חונקת", ו 4. תרבות ה- Market המתמקדת בקשר האקדמי והיא כמו "מפעל יזע מדכא".
Stephen ביקש מהצוות שלו להגיב על התרבות השולטת במוסד שלהם. הוא גם יצר בלוג שנקרא "דיון ערכי" וביקש מהעובדים להגיב על שני ההצהרות הבאות: "אנו מתמקדים במשתמשים וקשובים לצרכים שלהם" ו"אנחנו מוסיפים ערך ותורמים תוצאות חינוכיות".
בנוסף, הוא לקח את הצוות ליום גיבוש בנושא הערכים כדי לשמוע מהעובדים מה הם הערכים של הספריה.
Steve-Hiller מאוניברסיטת וושינגטון-בסיאטל, ואנוכי העברנו מצגת על "סקר שימוש בספרייה" (ILU) אשר בוצע שלוש פעמים בוושינגטון ופעם אחת בחיפה (בעברית).
הסקר נועד לגלות מי משתמש בספריה ומה הם עושים שם. בנוסף, הוא בודק את החשיבות של שירותי ספריה וכיצד הם מדרגים אותם.
הממצא העיקרי היה כי תלמידי תואר ראשון נוטים להשתמש בספריה כשטח למידה ולא לצורך שימוש באוספים או עזרה מהצוות ואילו תלמידים לתארים מתקדמים וחברי סגל בקושי משתמשים בספרייה הפיזית.
סטודנטים במדעים משתמשים בספריה לעבודה בקבוצות ואילו תלמידי מדעי הרוח משתמשים בספריה ללימוד עצמי.
הבדל מעניין בין וושינגטון לבין חיפה היה כי תלמידי חיפה משתמשים באוספים ומבקשים סיוע רב מהצוות יותר מאשר בוושינגטון, ככל הנראה בשל ההבדלים תרבותיים כגון: חוסר היכרות עם ספריות בארץ והצורך בקריאת טקסטים באנגלית (שאינה שפת אמם)-גם סטיב וגם אני הדגשנו את החשיבות של שימוש הערות לזהות עניינים מעשיים.
לאחר מכן היה פאנל על מדידת תוצאות עם Stephen Town, Steve Hiller, Roswitha Poll וJohn Bertot.
סטיבן דן בפרויקט VAMP של SONUL אשר מספק ערכת כלים למנהלי ספריות כדי להראות את הערך של שירותי ספריה בעלי העניין עם שימת דגש על: ערך תמורת כסף (VFM) וההשפעה הכלכלית, השפעה על למידה והוראה, ואת השפעתה על המחקר.
בנוסף, ציין סטיבן את קבוצת WGPI (קבוצת העבודה על שיפורי ביצועים) של SCONUL ופורטל הביצועים ואתר ה Wiki כמקורות מידע על פעילויות הערכה והמדידה באנגליה.
אחר הצהריים הסתיים עם סדנא מעולה: "מנחים צוות הספריה לפעול על פי תוצאות סקרי המשתמשים" שהועברה על ידי Bowlby Raynnaו Martha Kyrillidou מ ARL,
Raynna פתח בשאלה "כמה מכם מרגישים שאתם האדם בספריה שתמיד שואל בפגישות: "אבל איפה הנתונים?" ולאחר מכן עמיתיך עונים 'אנחנו לא צריכים נתונים, אנחנו יודעים מה המשתמשים שלנו צריכים''" - מצב שמוכר לי מאוד.
Raynna ומרתה הציעו לקחת ארבע או חמש שאלות LibQUAL+® ולהציג אותן לצוות במחלקות קטנות.
וזאת כדי להזכיר להם את השאלות וכדי להראות להם כי הם הקשר האישי של הבעיות שעלו.
בנוסף, כדאי להתמקד באחד או שני נושאים שקיבלו ציונים גבוהים שיכולים להיחשב כעובדים היטב, אחד או שני נושאים שדרושים שיפור ואחד או שני נושאים שכבר בתהליך של שיפור.
הצוות מתבקש להגדיר יעדים (SMART (Specific, Measureable Attainable, Relevant and Time-bound - ספציפי, מדיד, בר השגה, רלוונטי ומוגדר בזמן) עבור כל בעיה.
לדוגמא: אם יש בעיה בהחזרת פריטים למדף, היעד יכול להיות "לקרוא את המדף פעם בשנה עבור חמשת האזורים הנמצאים בשימוש הרב ביותר בהתבסס על נתוני השאלה" או אם התאורה היא בעיה יעד יכול להיות: " להוסיף תאורה ב 45% מהשולחנות עד סוף השנה" או "לשפר הציון עבור כתבי עת אלקטרוניים מ 7.02 ל 7.70 בשנת 2010".
היה מעניין מאוד לשמוע בסדנה זו כמה מעט תומכים בספרני הערכה בספריות אחרות - הן ע"י מהמנהלים והן ע"י העמיתים - מצב שונה מאוד מהמצב באוניברסיטת חיפה, שבה יש ספרן הערכה במשרה חלקית ושמונה עובדים באופן חלקי בצוות ההערכה.
Raynna הראה אתר אינטרנט מעניין לניתוח הערות במהירותwordle.net- למי שאין לו atlas.ti הוא מאפשר למשתמש להעתיק ולהדביק את כל ההערות ולקבל תצוגה גרפית של המילים המופיעות בתדירות הגבוהה ביותר.
ביצעתי זאת עבור חיפה ומצאתי כי המילה "תלונה" הופיע בתדירות הגבוהה ביותר.

 יום חמישי 20 אוגוסט 2009

היום נפתח עם Bruce-Thompsonמאוניברסיטת טקסס M & A בהצגת פרוטוקול הלייט של LibQUAL+®, המבוסס על תוצאותיה של אוניברסיטת חיפה.
הממצאים מראים כי לא היו הבדלים משמעותיים בין תוצאות פרוטוקול הלייט לבין תוצאות השאלון הארוך, רק שיעור היענות היה גבוה יותר וזמן מילוי השאלון היה קצר יותר בלייט. עם זאת, התוצאות במימד ה-IC (שליטה על המידע)ו ה- LP (הספרייה כמקום) היו מעט גבוהות בגרסת ה - Long.
לאחר מכן, Hammes Monica- מאוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה דיברה על הדור השלישי של ה- Balanced Scorecard ככלי לניהול אסטרטגי, ו Charles Lowryמ ARL הציג את ה- ClimateQUALTM אשר נועד להעריך את העמדות והתפיסות של הצוות לגבי האקלים והתרבות הארגונית. הרעיון הוא ששינוי עמדות הצוות יביא לשינוי ארגוני.
הכנס נסגר בהרצאה שלSerraiAlfredo- מאוניברסיטת רומא על החובה האתית, המדעית והתרבותית לשמור על ספריות בעידן של שינויים.

בסוף הכנס זכיתי לטוס מפירנצה לרומא עםMartha Kyrillidou . במהלך הזמן שבילינו יחד היא סיפרה לי על Aaron Cohen Associates חברה אמריקאית שערכה ביקורת חזותית (Visual audit)של השטח של ספריית Gumberg באוניברסיטת Duquesne בעקבות תוצאות לא טובות במימד ה-LP ("הספרייה כמקום") ב-LibQUAL+®. לאחר הביקורת וביצוע שינויים, התוצאות השתפרו. היא גם סיפרה לי על TICER (מרכז טילבורג לחדשנות במשאבים אלקטרוניים) חברה הולנדית שמציעה ייעוץ לספריות דיגיטליות בתשתית ה-IT ומארגנת קורסים וסמינרים בנושא.

הכנס היה מהנה מאוד הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. פגשתי את האנשים המובילים בתחום הערכה בעולם והיה לי העונג להשתתף באירועים הפורמלים והבלתי פורמליים במהלכו.

לעיונכם: קישור למצגות הכנס דרך: Library Plus Blog

במהלך חודש אוקטובר 2010 השתתפה ד"ר לין פורת בכנס בינלאומי להערכת ספריות שנערך בבלטימור ארה"ב. מצורפת לעיונכם סקירתה המעניינת בנושא. 

בכנס השתתפו כ-470 ספרנים ומנהלי ספריות מארה"ב, אוסטרליה, דרום אפריקה, אנגליה וישראל אשר הציגו את נסיונם ופעילותם בנושא.


מבט לבולטימור

במהלך שלושת ימי הכנס נשמעו כמה הרצאות מעניינות במיוחד. הראשונה היתה הרצאתה של Megan Oakleaf on Learning Outcomes and the Library
Megan מ-University of Syracuse הדגישה את תפקיד החשוב של הספריה כמשפיעה על החוויה הלימודית והשגי הסטודנטים, לדבריה לא רק הסטודנטים צריכים ללמוד אלא גם הספרנים זהו תהליך מתמשך וסביבת הספריה צריכה לתמוך בתהליך.

 למצגת ההרצאה

הרצאה מעניינת נוספת הייתה הרצאתם של Eugene Harvey, Maureen A. Lindstrom מ- Buffalo State College SUNY
Libqual + (R) and the Information Commons Initiative at Buffalo State College 2003-2009
Eugene ו- Maureen הדגימו את את השימוש ב-LIBQUAL על מנת לבחון כיצד ניתן לתת שירותים נוספים לסטודנטים, שאינם נחשבים לשירותים המסורתיים של הספריה. בשירותים אלו נכללים: תמיכה בבעיות מחשוב, עזרה ברישום לקורסים ועוד
בשלב ראשון נבנה דף מיוחד באתר הספריה בו רוכזו כל השירותים להם נזקקים הסטודנטים גם אם אינם שירותי ספריה פרופר.



 למצגת ההרצאה

בהמשך הציגה Merdith Wolnick מ- Clemons Library University of Meridith Wolnick
את: You Don't Say! Students at the University of Virginia Come Clean When Asked "What are you working on, and how can we help?"
Merdith תיארה בהרצאת את ה-Focus Group שערכו בספריה בו התבקשו הסטודנטים לכתוב מה הם היו רוצים לשפר בספריה ומה לא בסדר בה כעת. לאחר מכן סדרו הסטודנטים ע"ג לוח גדול את הפתקים לפי קבוצות ותחומי עניין לדוגמא: הקשיים שנתקלו בהם כשניסו ללמוד בספריה, היכן הם מבקשים עזרה ועוד.

 למצגת ההרצאה

הספרנים שעברו בהמשך על הפתקים סדרו ומיינו אותם באותו אופן. נמצא שהשעות העמוסות ביותר בספריה הן בין: 16:00-20:00 (הספריה פתוחה 24 שעות למעט סוף שבוע) בנוסף סטודנטים נוהגים להשתמש במחשב הנייד שלהם בתוך כתלי הספריה לחיפוש במאגרי מידע וכתיבת עבודות ומשתמשים במחשבי הספריה בעיקר להדפסות.
למצגת ההרצאה
רעיון מקורי ומעניין הציגה Karen Diller, Sue F. Phelps מ- Washington State University Vancouver
Multiple Methodologies for Space Assessment to Support Learning
הספרנים לקחו את מפת הספריה והסתובבו איתה בשעות שונות של היום וסמנו היכן יושבים אנשים. בין השאר הם ראו שאנשים אוהבים לשבת באיזורים שקטים והמעניין שגם באיזורים שיועדו לעבודה בקבוצות יושבים אנשים בודדים אשר מפזרים חפצים ע"מ שיחשבו שיושבת שם קבוצה...בנוסף ל- Mapping Survey הם ערכו גם Photo Survey במטרה לראות כיצד המרחב וסידורו יכול להוריד מתח ולשפר ריכוז. במהלך ה-Photo Survey הסתובבו ספרנים וצלמו אנשים בספריה. בתמונות נראה שמבקרי הספריה "סוחבים" איתם חפצים רבים, עוד ראו שאנשים אוהבים לשבת בעיקר ליד חלונות, ליד תמונות ושקעים למחשבים ניידים ובנוסף נצפה שמבקרי הספריה אוהבים לשבת סביב שולחנות מלבניים.

 למצגת ההרצאה

הרצאה שלי: Marketing and Assessment in Academic Libraries: A Marriage of Convenience or True Love?
תיארה את העבודה המשותפת של צוותי שיווק והערכה בספריה. את הקשיים והמכשולים בשיתוף הפעולה בין הצוותים בתחילת הדרך והצגת פרוייקטים משותפים בהמשך, כאשר גולת הכותרת היתה העבודה על שיווק "אתם בקשתם אנחנו עשינו" המודגמת במצגת.

 למצגת ההרצאה

בנוסף, יחד עם עוד שני עמיתים שמשתי גם כשופטת בתחרות פוסטרים. הפוסטר החביב עלי : In the Zone @UNH: Practical Low-Cost Approaches to Student Space Concerns של: Annie Donahue, Jennifer Carroll, and Tracey Lauder (University of New Hampshire) חילק את הספריה לשלושה איזורים: איזור לשיחות, איזור לדיבור שקט ואיזור לימוד שקט.


עומדים מימין לשמאל:  Jim Self ,Martha Kyrillidou ,Lynne Porat ,Stever Hiller 

הכנס היה מאורגן למופת האוכל גם הוא היה נפלא... היתה לי זכות והנאה רבה בכנס במפגשים הפורמאליים והבלתי פורמאליים השונים שנערכו בו לעיונכם: תקצירי ההרצאות וגישה למצגות שהוצגו בכנס

English Conference Report 

ולסיום ... בדרכי לכנס עלה על המטוס מר ג'ימי קרטר, מר קרטר לחץ ידיים לכל נוסעי המטוס ואף נעתר לבקשתי לצלם אותו.




 הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת

מנהלי ספריות אוניברסיטאות ומכללות וספרנים רבים כולל קבוצת ספרנים מחו"ל (רומניה ודרום אפריקה) השתתפו בסדנא שאורגנה ע"י ספריית אוניברסיטת חיפה בכנס טלדן "מידע 2008"
את הסדנא הנחו: Hiller Steve מאוניברסיטת וושינגטון, ספרן העוסק בנושא הערכה ושביעות רצון כבר יותר מעשור, Martha Kyrillidou ספרנית ב ARL - ואחראית על נושא סטטיסטיקות והערכת איכות.

הסדנא הציעה כלים מתקדמים להערכה ולבדיקת פעילות הספריה, במטרה לקדם את הידע בפעילות קריטית זו.בין כלי הערכה הרבים שנדונו בסדנא הוזכר בהרחבה שאלון LibQUAL שאלון המודד שביעות רצון של לקוחות הספריה. LibQUAL הוא שאלון מובנה ותקף שהועבר עד כה מעל 1,000 ספריות ( רב הספריות שבהן הועבר השאלון הן מצפון אמריקה ואירופה אך ישנן ספריות גם בהונג קונג, דרום אפריקה, והאמירויות (כעת עובדים על תרגום השאלון לעוד 17 שפות, ביניהן שוודית ויפנית )

בתחילת הסדנא דברו המרצים על חשיבות ההערכה ובדיקה של פעילויות הספריה, בהמשך בקשו מכל אחד מן המהמשתתפים לעמוד ולציין מהי ה"פרה הקדושה" בספריה שלו, וזאת כדוגמא לסיעור מוחות כשלב מקדים להערכה: Nominal Group Technique
כאן נאמרו משפטים משעשעים מאוד ע"י הנוכחים למשל, ספריה שאסור לעמוד בה (כשעומדים לעיתים גם מפטפטים בקול רם יותר...) ספריה שאסור לישון בה, ספריה שאסור להיכנס אליה יחפים, וכמובן ספריה שאסור לאכול להרעיש ולהכניס אליה תיקים ובעלי חיים.
בהמשך הסדנא ניתן תיאור מקיף לשאלון ולסקרים מאוניברסיטאות אחרות, ולתשובות שקבלו מהם ממשתמשי ספריות שונות בעולם.

ישנם דברים שאנו יודעים אינטואיטיבית אבל שאלון זה מאפשר לנו להעריך את פעילותנו מנקודת המבט של הלקוח.
בתשובות שהתקבלו עד כה מסקרי שביעות רצון של לקוחות הספריה LibQUAL ועוד (במיוחד בארה"ב) רואים הבדל גדול בין השימוש שעושים בספריה סטודנטים לתואר ראשון לבין השימוש שעושים בה סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל.
את הסטודנטים לתארים מתקדמים במיוחד בפקולטות למדעים בארה"ב, לא מעניינת כל כך הספריה, הם מבקשים לקבל הכל בדרך אלקטרונית, במיוחד כתבי-עת, הנשאלים ברובם לא הביעו רצון להיעזר בשירותי הספריה ולרב אינם מגיעים אליה, ונעזרים ברשתות הפנימיות שלהם, יחד עם זאת הנשאלים לא ציינו בשאלון איזה שירות הם כן היו רוצים לקבל בספריה.
הסטודנטים לתואר ראשון ציינו שהם אכן מגיעים לספריה, אך רובם ציינו שהם מעדיפים להסתדר לבד ולא להיעזר בשירותי היעץ. בנוסף כ20% מהנשאלים ציינו שהם מגיעים לספריה אך למטרות בילוי ומפגש. ראוי לציין שבארה"ב ברוב הספריות יש בתי קפה ואזורים רבים לעבודה בקבוצות, סטודנטים רבים גרים במעונות ולכן הספריה משמשת גם כמקום מפגש.
כמו כן הודגמו בפנינו תוצאות שימוש במשאבי הספריה המחולקות לדיסיפלינות שונות:
מדעים- לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי החברה- כמו מדעים לא משתמשים בקטלוג ולא במאגרי מידע
מדעי הרוח‑ משתמשים בקטלוג אך ממעטים להשתמש במאגרי מידע
ראוי לציין שבכל התחומים השימוש הראשוני היה באמצעות גוגל.

 לעיונכם מצגת שהוצגה בסדנא: Performance Measurement in Libraries

עם סיום הסדנא שהיתה מאירת עיניים ומעוררת מחשבה הגיעו המנחים לספריה שלנו ליומיים מרוכזים על מנת לבחון ולתרום מניסיונם לפעילות צוות ההערכה שלנו בספריה.
במהלך ימים אלו הוחלט ליישם גם אצלנו כמה משיטות הערכה:
יתבצע סקר שימוש בספריה, מעקב אחר קבוצת אנשים ובחינת התמצאותם בספריה
יוקמו קבוצות מיקוד בנושא נוחות התנאים הפיזים והוירטואליים בספריה
יתבצע מבדק שמישות ומבדק שימושיות באתר הספריה ע"י DataMining

 לעיונכם מצגת שהוצגה בביקור בספריה: Demonstrating Library Value

 הכנת הסקירה: ד"ר לין פורת וזהר ירסלב

אנו שמחים מאוד לבשר ששאלון שימוש בספריה זכה להיענות מצויינת מצד קהל לקוחות הספריה.רבים מהם ענו על שאלות הסקר בחפץ לב והוסיפו בקשות, שאלות, פניות ומחמאות רבות לספריה.

לעיונכם: שתי תמונות שצולמו ביום השני לסקר (בכל יום הועבר השאלון במשך שעתיים, בכל פעם בשעות אחרות) לרגל האירוע בלונים ושלטים ססגוניים קדמו את באי הספריה בכניסה המתין למבקרים עובד צוות איתור.







 צילום: ג'ני כרמל

פורום מנהלות ספריות מונה כ-12 מנהלות ספריות אקדמיות, מכללות, משרדים ממשלתיים (משרד מבקר המדינה, בנק ישראל) ועוד.

מאז שנת 2001 נפגשות משתתפות הפורום במסגרת בלתי פורמאלית מספר פעמים בשנה. במפגשים אלו הן מתארחות בספריות שונות בארץ ומזמינות מרצים שונים. הפעם הן הגיעו אלינו במטרה לשמוע ולהשמיע רעיונות ותובנות בנושא הערכת ספריות.

המפגש החל בהרצאתה של גב' ענת בנסון מנהלת ספריית בית ברל. ענת דיווחה על הסקרים שנערכו בבית ברל ועל צעדים שננקטו בספריות בעקבותיהם. היא סיפרה על הנעשה בעולם בתחום ההערכה והסבירה את הקונספט מאחורי מבדק LibQUAL
בהמשך הציגה לין את פעילות ועדת הערכה אצלנו בספריה. ראשית הוצגו יעדי הועדה והפעילויות שהתבצעו בה עד כה: משוב על דף הבית, סקר שימוש בספריה, שאלון קצר על מדיניות היעץ, ומבדק התמצאות פיסית בספריה.
כמו כן הוצגו הפעילויות העתידיות: קבוצת מיקוד וראיונות בנושא המבנה הפיסי של הספריה וסקר שביעות רצון מקיףLibQUAL המבוסס על הפער בין ציפיות המשתמשים לבין המציאות.
הודגש שיתרונו הגדול של סקר ה- LibQUAL בכך שהוא מאפשר השוואה לתוצאות וממצאים מספריות אקדמיות אחרות בעולם שביצעו אותו. ראו: סקירה קודמת שלנו בנושא
במהלך המפגש הוחלפו דעות והועלו רעיונות שונים בנוגע לנושאים שעלו בתוצאות הסקרים כמו סוגיית השמירה על השקט בספריה, התמצאות הקהל באוספים ועוד. חשוב כתמיד לציין שפעילות ההערכה לא באה על חשבון השירות לקהל, המקבל אצלנו תמיד עדיפות ראשונה.
שמחנו לראות את ההתעניינות הרבה שהביעו הנוכחות באתר הספריה, בבלוג שלנו ובפעילויות הרבה המתבצעת בספריה.

כאחד מהצעדים הראשונים במסגרת מאמצי הספריה לבחון ולהעריך את שירותיה הקיימים, וכדי לקבל משוב לגבי שירותים נוספים שניתן להוסיף, נערוך בשבועות הקרובים סקר בקרב קהל הלקוחות שלנו.

מטרת הסקר למפות את פעילויות קהל המשתמשים, לקבל תמונה עדכנית על השירותים בהם הם נעזרים ולאתר את האזורים בהם הם מבקרים בספריה.

בנוסף לשאלות המתייחסות לביקורם הנוכחי בספריה יוזמנו לקוחות הספריה לשאול, להציע, לבקר ולהעיר בסוף השאלון ככל העולה על דעתם. לנגד עינינו, בין השאר, הרצון להיעזר בדעת הקהל ורצונותיו בתכנון השינויים הצפויים בחלל הספריה במסגרת בניית האגף החדש.

בכניסה לספריה יחלקו עובדי הספריה למבקרים "שאלון שימוש בספריה" קצר ויבקשו מהם למלא את השאלון בתום שהותם בספריה.

כמו כן יוצבו מגשי שאלונים בדלפקים השונים לטובת מבקרים המעוניינים לענות עליהם. הסקר יערך בשעות מסוימות של היום, במשך כשבועיים.
אנו מתכננים מהלכים נוספים הקשורים להערכת שירותי הספריה.
נמשיך לעדכן אתכם באופן שוטף.

 הכנת הסקירה: מיכל גרשטיין

הספריה מעדכנת באופן שוטף במגוון ערוצים אודות משאביה ואפשרויות השימוש בהם. יחד עם זאת טוב תמיד להיות במקום בו מזוהה צורך מיידי בסיוע ספרייתי.

וכך במסגרת הקורסים אותם אני שומעת לגמול ההשתלמות, אני משתתפת הסמסטר בקורס של ד"ר מיה בניש-ויסמן "היבטים חברתיים ותרבותיים בחינוך בני נוער". מדובר בסמינר מחקר, בו הסטודנטים צריכים לבצע מחקר, לקרוא ספרות בנושא הנחקר ולכתוב את עבודת הסמינר המבוססת על סקירת הספרות והמחקר שבוצע.

במסגרת סקירת הספרות נתבקשו משתתפי הקורס לקרוא מאמרים באנגלית מכ"ע הנחשבים "הטובים ביותר" בתחום מחקרם העתידי. לאחר קבלת המשימה התעורר דיון בכיתה ונשאלה השאלה
 "כיצד יודעים מהם כ"ע נחשבים בתחום?" ...מיד לקחתי חלק בדיון ועדכנתי את המשתתפים אודות מאגר JCR-Journal Caitaion Report בו ניתן לבדוק מהי מידת החשיבות (ה-Impact Factor) של כ"ע בתחומי מחקר שונים.

מאחר ומשתתפי הקורס צריכים בהמשך לחפש מאמרים גם במאגרי המידע בפסיכולוגיה הרחבתי את ההסבר למאגר PsycNET -- APA, יתרונות המאגר, שיטות החיפוש ומיקוד החומר ועוד.
לאחר השיעור נשלח למרצה דוא"ל בו קישורים לדף מדריכי הספריה, קישור למדריך למאגר PsycNET -- APA וקישור למדריך למאגר JCR לדירוג כ"ע. כמו כן הסברתי בדוא"ל כיצד מגיעים למאגרי המידע של הספריה, וכיצד למצוא את המאגר המבוקש. המרצה העלתה את הדוא"ל שלי כמו שהוא להיילרן והסטודנטים כבר החלו בעבודתם. עם כתיבת שורות אלו הגיעה אחת הסטודנטיות בקורס לדלפק היעץ וסייענו לה למצוא מקורות מידע לסקירת הספרות בקורס המדובר.

לדעתי, ערכם של הספרנים השומעים קורסים שונים באוניברסיטה רב מאוד, היות וכך אנו מגיעים לליבם של הקורסים עצמם, עוזרים נקודתית לסטודנטים בנושאים המתעוררים בכל שיעור, וממתגים את מקומנו כנותני שירות ייעוץ ותמיכה למחקר והוראה, לא רק בתחומי הספריה עצמה, אלא גם במהלך ההוראה בקמפוס.

 הכנת הסקירה: ענת אוסטר

דלפק היעץ בקומת הכניסה לספרייה.

במפגשים שלנו עם הקהל המגוון הפוקד את דלפקי היעץ, אנו נתקלים לא פעם בבקשות חיפוש לא שגרתיות, מעניינות ומעוררת מחשבה. לעיתים למחפש המידע קשה להגדיר את מטרות החיפוש ומונחי המפתח במיוחד אם מדובר בנושא רגיש, עדין או טעון עבורו.

לדוגמא: חיפושי מידע הקשורים ביחסים בין אישיים, יחסים רומנטיים, יחסים חד מיניים, נושאים בעלי רגישות פוליטית או חברתית ועוד. מבוכה וחוסר נוחות של מחפש המידע, עשויה להקשות על ספרן היעץ בעריכת ראיון יעץ ממצה, אשר יוביל למונחי מפתח מתאימים, הבנה לגבי המידע המבוקש ויכולת למתן מענה לפניית הלקוח המתקשה גם כך.

ספרן היעץ נדרש לרגישות ואינטואיציה חדה במיוחד, אשר יאפשרו לו להבין מהם צרכי מבקש השירות, ולהענות לצרכי מידע אלו, גם במקרים בהם המידע הנדרש עמום, בלתי בהיר וחסרים לגביו פרטים חשובים. במקרים מורכבים, בהם מחפש המידע מתקשה להגדיר את מבוקשו, עלינו לגלות רגישות, והבנה אשר יאפשרו לנו לבצע ראיון יעץ מפורט ככל שניתן, כזה שיאפשר אחזור מידע מתאים ומספק למרות קשייו של מבקש השירות.

"דוגמא מהשטח": בימים האחרונים פנתה אליי בדלפק סטודנטית כבדת ראייה, אשר חיפשה מידע לגבי קשרים רומנטיים הנוצרים בין סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה.
כאשר ניסיתי לברר באילו קשרים מדובר: אהבה, רומנטיקה, חברות וכד'. לא הצליחה הסטודנטית להסביר את עצמה, היא היתה נבוכה מאוד, והמידע שהתקבל מראיון היעץ היה לא ברור ובלתי מספק.
חיפוש שנעשה בעקבות מידע זה לא סיפק לגמרי את הסטודנטית וממהלך השיחה הבנתי בעקיפין כי כנראה מדובר ביחסים חד מיניים או קשרים אשר גרמו לה למבוכה רבה. יעצתי לסטודנטית לעבור על רשימת המאמרים שמצאנו, לחפש מונחים נוספים מתאימים ולהתייעץ עם המנחה לגבי מונחי חיפוש אחרים. בסיטואציה זו מלבד המגבלה הפיזית אשר הקשתה על הסטודנטית, נוספו מבוכה וקושי להגדיר במדויק את הנדרש, מצב אשר דרש ממני מעורבות רגישה, אמפטיה רבה ונסיון כן להענות לדרישות המחקר של הסטודנטית, תוך מתן כבוד לקשייה ולמצב בו הייתה שרויה.

 הכנת הסקירה: ענת אוסטר