בהמשך לשאלות שהפנו אלינו סטודנטים ואנשי סגל המשתמשים באוסף ספרי הילדים לצרכי מחקר ולשאלות מצד הקהל הרחב מצאנו לנכון לייחד סקירה קצרה המתארת את ארגון אוסף זה בספריה.
אוסף ספרי הקריאה לילדים מאורגן לפי פורמט מיוחד המייצג את סוג הספר, ולא לפי קבוצות גיל (ספרות לגיל הרך וכד') או לפי כיתות. זאת כדי למנוע מצב בו ילדים גדולים יתביישו לגשת ולעיין בספרי תמונות או לחלופין, מצב בו ילדים צעירים יימנעו מלעיין בספרים למתבגרים, לדוגמא. הגדרות עפ"י קבוצות גיל חוסמות ומונעות שמוש פתוח, חופשי, ובחירה אישית של כל ילד עפ"י רצונו וצרכיו.

בעבר, סידור ספרי הקריאה בקבוצות עצמן היה על-פי א"ב של שם הספר, לנוחיות הילדים אשר לא מכירים את שמות המחברים או שיטות ארגון מורכבות. לאחר פניות של משתמשים, סגל אקדמי וסטודנטים, השתנתה שיטת סידור ספרי הקריאה, וכיום הספרים מסודרים לפי שיטת המיון של ספריית הקונגרס הנהוגה בספריה כולה.

ישנן שלוש רמות לסידור ספרי הקריאה, כאשר ההגדרה היא, כפי שהוסבר לעיל, עפ"י פורמט הספר:
אדום - מעט טקסט, הרבה איורים (פחות או יותר לגיל הרך)
צהוב - הרבה טקסט מנוקד, מעט איורים (לגילאי בית הספר היסודי)
ירוק - טקסט לא מנוקד (לחטיבה ותיכון)

ההגדרות הנ"ל מתקיימות גם לגבי ספרות ילדים בערבית, כאשר בנוסף - צבע ורוד מאפיין את השפה הערבית.

להגדרות אלו אין שדה מוגדר בחיפוש, אפשר להצליב את המילה מנושא בספרות ילדים יחד עם אחת ההגדרות הנ"ל כשהמילה "אדום" או "צהוב" וכד' יופיע בשדה החיפוש "מילים".

אוסף ספרי המידע לילדים
צבע אפור מציין כי מדובר בספר מידע.
אוסף ספרי המידע מאורגן יחד על קיר אחד, כאשר החלוקה היא לפי נושאים כלליים כגון: בעלי חיים, כדור הארץ, תחבורה וכד' זאת בשונה מפורמט סידור ספרי הקריאה.
סדרות ספרים נושאיות מחולקות גם הן עפ"י הנושאים הכלליים: כל כרך ממוקם לפי הנושא בו הוא עוסק, לא כל הסידרה ממוקמת יחד.
הרציונל לארגון אוסף ספרי המידע: ילד שכותב עבודה נושאית, מעוניין למצוא ריכוז של ספרי המידע העוסקים בנושא מסוים יחד. שם הנושא מודבק על מדף הספרים, לדוגמא: כל ספרי המידע על גוף האדם יעמדו יחד על מדף אחד.

אוסף "ספרי משחק"
צבע לבן מציין כי מדובר ב"ספר משחק".
אלו ספרים בהם מעבר לטקסט ותמונה משולבים גם אלמנטים נוספים כגון - תלת מימד, חלקים למישוש, צלילים, חלקים נעים וכד'. נעשה בהם שימוש רב ע"י פעוטות וילדים צעירים, וכן הם מומלצים לשימוש לילדים בעלי מוגבלויות מסויימות.




 הכנת הסקירה: תמי צוק וענת אוסטר

להביא את העבר להווה, ולבנות את ההווה עם הפנים לעתיד...

זה הרעיון שעמד מאחורי ההחלטה להקים תערוכה שמתעדת את ההיסטוריה של ספריית אוניברסיטת חיפה ואת השינויים שחלו בה מאז פתיחתה לראשונה בתחילת שנות השישים ועד היום. המטרה הייתה להקים תצוגה ייחודית שתהווה מוקד ועניין בקרב הבאים בשערי הספרייה ומקור גאווה לעובדיה.

התערוכה: "הספרייה- מבט לאחור עם הפנים קדימה", מוצגת בימים אלה במסדרונות קומת הכניסה של האגף החדש של הספרייה.

התערוכה מציגה שלושה היבטים של הספרייה: ההיבט הגיאוגרפי והאדריכלי, ההיבט הטכנולוגי וההיבט האנושי.
המתבונן בתצוגה, שצועד לאורך המסדרון, יכול לנוע על ציר הזמן הלוך ושוב לאורך שלושת
הנושאים שבתערוכה ולצפות בשינויים שחלו בספרייה לאורך חמישים שנות קיומה ובעצם, לחוש את משק כנפי ההיסטוריה.

תהליך הכנת התצוגה החל באיסוף תמונות מאלבומים ישנים, עיון וצפייה בארכיון הדיגיטלי של הספרייה, חיפוש וחיטוט בתמונות ישנות מארכיון האוניברסיטה ואיסוף תמונות אישיות של חברי הצוות מ"ימי בראשית".

על מלאכת זיהוי התמונות מונו כמובן הספרניות הוותיקות שבינינו, אמירה קהת, יהודית צנר ואסתר צורי שמיד נרתמו לעבודה והחלו בהחלפת חוויות וקריאות התפעלות וצהלות שמחה מהגילויים החדשים:

"...את זוכרת את אלי לנצמן המורה בחוג לאומנות...זה עם המקטרת..."

"...אני בטוחה שזה שיושב מימין הוא פרופ' ארנון סופר בשיעור גיאוגרפיה..."

"...אני מכירה את בלה טוקטלי שהייתה ראש מנהל..."

ואנחנו, הצעירים יותר שבחבורה, עמדנו מן הצד נפעמים מהזיכרון החד של החברות ומההתלהבות ממלאכת הזיהוי.
תהליך זיהוי התמונות היה מרגש. מבעד לתמונות הישנות ניבטים המראות של פעם ומורגש השינוי שחל עם השנים: השינוי בלבוש, בטכנולוגיה, ואף במבנה הספרייה. ומוכרחים לציין כי השנים דווקא לא הוסיפו לחינו של המקום. מבעד לתמונות ניתן לראות את הספרייה (במקומה הנוכחי) שנבנתה בתחילת שנות השבעים, ספרייה רחבת ידיים ומוארת אשר חלונותיה הרחבים משקיפים על הנוף היפהפה. עם השנים הפכה הספרייה לצפופה וחשוכה. עוד ועוד מדפים וכונניות נוספו למבנה כדי להכיל את האוסף הגדל, עוד ועוד קירות גבס נבנו על מנת לשכן את העובדים שנוספו.

והיום במבט קדימה אנו שבים למקורות וחוזרים ומשפצים את הספרייה בדומה למבנה של פעם, אולם רחב ידיים גדול, פתוח ומזמין.

בחירת התמונות וניפוין היה אחד השלבים הקשים ביותר בתהליך העבודה. הבחירה בתמונה מסוימת והוויתור על תמונה אחרת גרם לתחושה של וויתור על פיסת היסטוריה. לאיכות התמונות שברשותנו היה משקל כבד בבחירה. נאלצנו לא פעם לוותר על תמונות בעלות ערך היסטורי משום שלא עמדו במבחן איכות התצוגה, דבר שגרם לאכזבה קשה.

הרצון להציג אירועים משמעותיים ואישים בעלי תפקידם מרכזים וחשובים בחיי הספרייה הנחה אותנו בבחירת התמונות, אך המספר המוגבל של תמונות שתערוכה מסוג זה יכולה להכיל אילץ אותנו לנפות ולוותר על תמונות רבות שהתאימו לתצוגה.

שלב הכתיבה היה מורכב לא פחות. ניגשנו למלאכת הכתיבה בחרדת קודש וידיעה שבעצם אנחנו מתעדים את ההיסטוריה של המקום ואת מה שיישאר לעתיד. התחושה של כובד האחריות שנטלנו על עצמנו לוותה אותנו לאורך כל הדרך.
מקורות המידע היחידים שעמדו לרשותנו היו העבודה המתודולוגית של רונית בירן- ענבל* שראיינה את מר אליעזר רפאלי, הנשיא הראשון של אוניברסיטת חיפה, ואת פרופ' שמואל סבר המנהל הראשון של הספרייה, והרבה הודות לזיכרון החד של הוותיקות בחבורה שהצטרפו לצוות הספריה עוד בימים שהיא שכנה בבית הספר הגבוה בבית ארדשטיין.

תהליך ההפקה והתיאום עם החברה שעיצבה והקימה את התצוגה לווה לא פעם בתקלות ובבעיות שנדרש להן פתרון מיידי ועמידה בלוח זמנים צפוף שנגזר מחנוכת המשכן במסגרת כנס חבר הנאמנים. כדוגמה לכך היה התהליך של בחירת אחת התמונות המרכזיות בתצוגה.
בתערוכה שתי תמונות קיר גדולות, האחת שאמורה לבטא את העבר ולפתוח את התערוכה, והשנייה, המסכמת, שאמורה לבטא את הספרייה של היום. בחירת התמונה הראשונה הייתה קלה. היה ברור לכולם שבוחרים צילום שמבטא את הספרייה של פעם, כאשר אוסף הספרים מהווה את מרכז התמונה.
צילום התמונה העכשווית כבר הייתה סיפור אחר. לצוות היה ברור שהיא צריכה לבטא את רוח הזמן, את הטכנולוגיה המתקדמת, ואת המבנה המודרני, כאשר לספר המודפס שמור עדיין מקום מכובד. אלא שמבטו של הצלם המקצועי שנשלח מטעם החברה היה שונה לחלוטין. הוא התבונן על הספרייה במונחים שיווקיים בלבד: דוגמנית (סטודנטית) שעומדת בחזית, וכל השאר משמש כתפאורה. ושוב בזמן בלתי אפשרי נאלצנו לגייס את כישורי הביום שלנו ובשירותה של ה"דוגמנית" הנאה שלנו, סטפני, הגענו בסופו של דבר לתוצאה משביעת רצון.
התערוכה המוצגת היא חדשנית ודינאמית, כאשר עם הזמן ניתן להוסיף לה פרקים נוספים מההיסטוריה של המקום. אנו מקווים שנדע להמשיך ולתעד את הנעשה בספרייה, לשימור העבר עם הפנים לעתיד.

ולסיום, אנחנו מקווים שהצלחנו לסקרן אתכם לבוא ולצפות בתוצאה.

וזו ההזדמנות להודות לכל התורמים להקמת התערוכה: על מלאכת איסוף החומרים, כתיבת הטקסטים ותרגומם, העריכה וההפקה נמנים חברי צוות הספרייה: יוסף בראנס, ריקי גרינברג, ג'ני כרמל, יהודית צנר, אסתר צורי, אמירה קהת ויריב שוק. התערוכה עוצבה והוקמה על ידי חברת "איגלו".

 הכנת הסקירה: ג'ני כרמל

לחצו לצפייה בתמונות


* העבודה "הספרייה באוניברסיטת חיפה" נכתבה במסגרת שיעור מתודולוגי ב', בהנחיית דר' רון פוקס.

ביום ה' ה- 26.5.11 ביקרה בספריה קבוצה של 14 מנהלי ספריות ואנשי מערכות מידע מסין.
המשלחת הגיעה לישראל לסיור בן שבוע ימים ביוזמת הספריה הלאומית כשחברת אקס- ליבריס הישראלית ארחה אותם.
אקס ליבריס היא ספקית מובילה בפיתוח פתרונות תוכנה למיכון ספריות ומרכזי מידע ומחקר המציעה מערכת מוצרים מקיפה לניהול, קטלוג והנגשה של מידע אלקטרוני, דיגיטלי ומודפס.

רב הספרנים שהשתתפו בביקור משתמשים במוצר אחד או יותר של חברת אקס- ליבריס.
לאחר פגישה עם נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב שברך את המשתתפים וסיור במצפור מגדל אשכול הגיעה המשלחת לסיור בספריה.

בספריה ארחו וליוו את המשתתפים: גב' פנינה ארז, מנהלת הספריה, חומי רקם, ראש מנהל הספריה, גב' נעמי גרידינגר סגנית מנהלת הספריה, גב' צילה הראל ראש תחום לועזי בענף שירותים טכניים וגב' נירה שי המשמשת בין השאר כאשת הקשר של הספריה לחוג ללימודי אסיה. למלווים הצטרפה גם ויקי אייזנברג סטודנטית דוברת סינית מהחוג ללימודי אסיה.

בסיור הוצג פרוייקט השיפוץ והרחבה אותו עוברת הספריה בשנים האחרונות, במהלך הביקור צפו חברי המשלחת בפעילות דלפק היעץ הפעיל שלנו ולאחר מכן המשיכו המבקרים לסיור באגף החדש של הספריה, כאן התרשמו האורחים מחדר הקריאה המרווח, חדרי הדיונים החדישים והפטיו המואר.

בתום הסיור נערך מפגש בן שעה וחצי שבו הצגו אנשי מערכות המידע של הספריה* מגוון פיתוחים וישומים. ספריית אוניברסיטת חיפה היתה הראשונה בין הספריות האקדמיות בישראל שהטמיעה את מערכת "חיפוש אחד" (פרימו) של חברת "אקס- ליבריס" לנוחות
משתמשי הספריה.

מערכת"חיפוש אחד" היא מערכת חיפוש אחודה לכלל פריטי הספריה. בקרוב תעבור הספריה לגרסא חדשה של המערכת: פרימו סנטרל העובדת על מחשוב ענן. גם כאן הספריה שלנו תהיה הספריה הראשונה שתטמיע את המערכת בישראל.

לקראת סיום המפגש תיאר מנהל הספריה של אוניברסיטת טיסנגוה את הספריה אותה הוא מנהל. לאחר חילופי מתנות וצילומים הוגשה ארוחה קלה. לקינוח הביקור נערך למבקרים סיור מודרך במוזיאון הכט.

*נעמי גרידינגר, יוסף בראנס, תהל גובר ובועז דותן

בסקירה הודגם רק חלק קטן ממגוון הישומים שהוצגו למשתתפים

שירות השיחוח (צ'אט) שלנו כמו גם יתר שירותי הספריה מרחוק, זמינים עבורכם מכל מקום...גם כשהמקלדת אינה כותבת עברית. הנה תמליל מאחת הפניות לשירות השיחוח שלנו הישר מפראג.

ספרית חיפה: שלום, כאן שירות שאלו אותנו של הספריה באוניברסיטת חיפה. איך אפשר לעזור?
Student: i wrting from prague and cant write hebrew

ספרית חיפה: אין בעיה! אתה יכול לכתוב באנגלית, אני אבין :-)

Student: i need the catlog number of the movie ralia it is a bout a women by that name and that is the name of the movie in
hebrew

ספרית חיפה: עוד רגע, אנסה לחפש

ספרית חיפה: האם כותבים את זה בעברית: "רליה"?

Student: with alef between the r and l

ספרית חיפה: ראליה?

Student: yes

ספרית חיפה: אני לא מוצאת בקטלוג סרט בשם זה, אתה בטוח שיש לנו עותק שלו?

Student: i hoped we have it

ספרית חיפה: חכה רגע, אנסה עוד משהו ... לצערי, נראה שאין לנו את הספר הזה..: סליחה - את הסרט הזה

Student: its a movie but can you try to locate it on the internet and send me a web adress so i wont have to type it in hebrew i am at a conference and needs for the conference otherwise i woudnt be bothering you so much

ספרית חיפה: לצערי, אין באפשרותי לערוך חיפושי סרטים ברשת - אני יכולה לשלוח לך את שם הסרט בעברית ותוכל לעשות: "העתק/הדבק"

ספרית חיפה: ראליה - בתה של כלתום

Student: that would be great many thanks

ספרית חיפה: עוד רגע - הסרט בצרפתית נמצא אצלנו

ספרית חיפה: האם זהו הסרט? La Fille de Keltoum (2001) [videorecording] / directed by Mehdi Charef

Student: yes

ספרית חיפה: יופי! לאיזה מידע נוסף אתה זקוק?

Student: nothin many many thanks from rainy prague

ספרית חיפה: מצוין! תיהנה!!! :-)

נזכירכם שבצ'אט אפשר לקבל מענה קצר על בקשות לאיתור פריט, השלמות ציטוטים, סיוע בהתחברות מרחוק, תמיכה בהגעה לטקסט מלא, הנחיה לחיפוש פריטי מידע, מידע ספרייתי והתמצאות. למענה לשאלות מקיפות יש לפנות ליעץ בדוא"ל.

במסגרת שבוע הספר בספריה, נערך "שוק קח תן" של ספרי קריאה ופתיחת תערוכה  "כתבים חתומים" באולם הקריאה באגף החדש.

כשגלגלנו את הרעיון של "שוק קח תן" של ספרים, לא היינו בטוחים שהוא מוצלח בפורמט גדול כל כך של אוניברסיטה. אנשים נוהגים להחליף ספרים עם קרוביהם, חבריהם אבל לא עם אנשים אנונימיים. אולם אני שמחה לכתוב שהתבדינו. עד לבוקר אותו היום לא ידענו בכמה ספרים מדובר והאם המושג "שוק" מצדיק את עצמו. לא ידענו כמה שולחנות נשריין והאם הרחבה הגדולה בפטיו לא תעמוד שוממה.

לשמחתנו היה שיתוף פעולה גדול, בעיקר מאנשי הספריה שחלקם הביאו תיקים עמוסים בספרים איכותיים, אולם ספרים נוספים הגיעו גם מאנשי סגל אקדמי, מינהלי וסטודנטים מהיחידות השונות. מהבוקר ערמנו ספרים רבים והם המשיכו להגיע לאורך כל הבוקר. מאות רבות של ספרים הצטברו בתצוגה ונפרשו לאורך מספר רב של שולחנות בפטיו התחתון באגף החדש של הספריה. עוד לפני הפתיחה הגיעו מספר סטודנטים שהביאו באמתחתם ספרים וביקשו להקדים ולקחת בגלל שהיו קצרים בזמן והיתה חוויה אמיתית לראות אותם עורמים בתיקיהם ספרים ישנים וחדשים.
עם הפתיחה הרשמית של השוק, אנשים מכל רחבי הקמפוס - אנשי סגל מינהלי ואנשי סגל אקדמי פקדו את רחבת הספרים עיינו, בדקו ולבסוף בחרו את הספרים המתאימים להם. היו כאלה שיצאו עם מספר שקיות מלאות והיו שהסתפקו בבודדים. מעט הספרים שלא נלקחו הועברו ישירות לכניסה לספריה לפינה"ספרים מחפשים בית חם" שם אנו מחלקים מדי יום עשרות ספרים מעודפי הספריה.

הופתענו מההיענות של עשרות האנשים שהגיעו לתת ולקחת ספרים. כל התהליך נעשה ללא רישום של מספר הספרים שכל אחד הביא או לקח, אלא מתוך הרגשה של שיתוף פעולה והדדיות. יתרון נוסף וחשוב הוא מחזור הספרים בשם הקמפוס הירוק אותו אנחנו מקדמים באוניברסיטה.

 הכנת הסקירה: ריקי גרינברג

ד"ר קליפורד לינץ (Clifford A. Lynch ) מבית הספר למידע של אוניבסיטת ברקלי הוא דמות מפתח בינלאומית בתחומי שימור והפצת מידע. מכהן משנת 1997 כראש ה- CNI - Coalition for Networked Information

בסרטון המצורף מסכם ד"ר לינץ מפגש שנערך לא מכבר בנושא פיתוח ודיגיטיזציה של אוספים מיוחדים.

במפגש ניתנה התייחסות מיוחדת למשמעות וההשלכות החשובות שיש לאוספים אלו למחקר בהווה ובעתיד. החומרים נמסרים במקרים רבים מאנשים וגופים פרטיים ומהווים עדות ממשית לאירועים, מקומות, אנשים ותקופות. ד"ר לינץ מדגיש כי החומרים הכלולים באוספים אלו תורמים ומניעים למחקר בתחומי האקדמיה, משמעותם לעתיד המחקר בתחומי החברה רב. עוד מציין קליף לינץ כי הוא רואה בעבודה על אוספים דיגיטליים מיוחדים דרך להציע תיווך מחודש בין האוניברסיטאות לציבור הרחב. זו גם דרך לחיזוק הקשר והעניין המשותף בתחומים כמו היסטוריה, גנאלוגיה-חקר משפחות, חומרי תרבות ועוד..

למעשה מדובר בתחום חדש ומעניין שהולך ומתהווה ונוגע להיסטוריה הציבורית של כולנו.

עוד לעיונכם:ראיונות ומצגות של Clifford A. Lynch





הלכה למעשה, "המרכז למדיה דיגיטלית" בספריה עוסק בתחום זה בדיוק. האוספים הנבנים ומוצגים במאגר יחודיים ובעלי תרומה להוראה ולמחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.
תהליכי השימור, הדיגטציה ותוספת המטאדאטה לאובייקטים השונים נעשים תוך לימוד והתאמה לסטנדרטים בינלאומיים. דגש רב מושם על הבטחת נגישות בטווח הקצר והארוך לקהילה האקדמית לגווניה ולציבור הרחב המתעניין בנושאי שימור מורשת.

בסקירה זו בחרנו לציין שני אוספים:
אוסף אנדריאס מאייר- נהריה של פעם, אוסף תמונות שצולמו על ידי בני משפחת מאייר או נמסרו לידיו של אנדריאס על ידי ותיקי ומייסדי נהריה האוסף מהווה עדות חשובה לאורחות החיים בארץ ישראל לאורך עשרות שנים בכלל ובנהריה וסביבתה בפרט.




ארכיון נוסף הוא ארכיון קיבוץ כפר מסריק 1003 התמונות מתארות את שלבי התפתחות קיבוץ כפר מסריק החל מיום הקמתו בשכונת בת גלים בחיפה בשנת 1933, דרך תקופת המעבר בקרית חיים ועד להיותו קיבוץ חזק ומבוסס במקום הקבע שלו כיום דרומית לעכו, החל משנת 1940 ואילך.



אלו הן כאמור רק שתי דוגמאות מתוך השפע הקיים במאגר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל ומאגר חיפה וסביבתה המורכבים מאוספי תמונות ומסמכים, שנתרמו על ידי משפחות,יישובים או מוסדות שונים. האוספים כולם מעניקים תיעוד היסטורי מזווית אישית שטרם נראתה. זהו כר נתונים ההולך וגדל לאורך זמן, בסיס נתונים משמעותי למחקר ולמידה בתחומי אקדמיה רבים כמו למשל גיאוגרפיה, היסטוריה, תיירות, חקר ציונות ויהדות בת זמננו, סוציולוגיה ועוד..וכפי שמציע קליפורד לינץ כלי ואמצעי להידוק קשר עם הציבור הרחב כולו.

 הכנת הסקירה: קרן ברנר

יותר מ -1,330 צילומים של משה (ניקולאס) שוורץ (1903-1945 ) ושל רעייתו טרודי הועלו לדף האוספים הדיגיטליים של הספרייה.

משה שוורץ החל לצלם מיד עם הגיעו לישראל בשנת 1939. הוא צילם לקק"ל קרן היסוד ותמונות רבות לכתבות שהתפרסמו בעיתון הגלגל. טרודי ומשה (ניקולאס) שוורץ הועסקו גם ע"י ה-PIO (משרד האינפורמציה המנדטורי בא"י).

מאחר ובתחילה לא היה מעורה בארץ, הרבה להתבונן מהצד ולצלם טיפוסים שונים מהווי הארץ בשלהי תקופת המנדט הבריטי: רוכלים, פועלים, חיילים בריטיים ועוד.

בנוסף לצילומיו האתנוגרפיים, מופיעים באוסף גם צילומים תיאוריים רבים כשהבולטים בהם הם צילומי מפעלים שונים שקמו באותה תקופה.

כמה פרטים מעניינים קשורים לטיפול באוסף זה: איננו יודעים האם כל התמונות באוסף צולמו על ידי משה שוורץ או שיש תמונות שגם אשתו טרודי שורץ-הילר, שהיתה אף היא צלמת צילמה.
שמנו לב שיש תמונות שצולמו בשנים שלאחר מותו והן ממשיכות להופיע תחת שמו, לכן ברשומת הקטלוג מופיע המשפט: "תמונות שצולמו על ידי משה שורץ או על ידי טרודי שורץ-הילר ללא זיהוי ודאי של הצלם"

מלאכת זיהוי התמונות היתה ועודנה משימה מורכבת באוסף זה.
משה שוורץ צילם תמונות רבות בכל רחבי הארץ, הוא סדר אותן בסדר כרונולוגי ולא נושאי ומספר אותן במספור שהתאים לצרכיו. תמונות רבות נסרקו מתשלילים (נגטיבים) כולל תשלילי זכוכית.
לצורך זיהוי ותיארוך וודאי של התצלומים אנו נעזרים במר רוני קניגסברג, שהיה במשך שנים רבות מדריך טיולים, אוהב ומכיר את הארץ והאנשים בה. היו תמונות שרוני זיהה מיד, והיו תמונות שהצריכו נסיעה למקומות שונים בארץ.

לדוגמא: תמונה שעל מנת לודא את זיהויה הנכון הרחיק רוני עד לצפת



שם הוא צילם את אותו המבנה כפי שהוא עומד היום.



לצורך ארגון האוסף במאגר ודלייה אפקטיבית שלו חלקנו אותו לסדרות ותתי סדרות של נושאי התצלומים, חלוקה זו באה לידי ביטוי אף במספר המיון של התמונות (במידה ומבצעים חיפוש -שוורץ ותעשייה - התוצאות מתקבלות על פי תחומי תעשייה שונים).
האוסף נמסר למעבדת ביתמונה על ידי גב' שוורץ כחלק מפרוייקט ביתמונה ( שיתוף פעולה עם נדב מן) והוא מהווה חלק מפעילות הספריה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים.

 הכנת הסקירה: מירב ליבנה

יצחק יחזקאל משמאל ורב חובל משה יחזקאל ז"ל

השפה שרחפה מעל ים כנרת לא היתה עברית או אנגלית אלא מלאית. שפה בלתי מובנת לישראלים אך שפת האם של שלושת רבי החובלים המפקדים ומפעילים שלוש מתוך שש ספינות התיור של חברת השייט "כנרת" השיכת לקיבוץ עין גב.

משה יחזקאל (ז"ל), יצחק יחזקאל ויוסף רפאל שהינם כולם קרובי משפחה ורבי חובלים כיום, נושאים עמם סיפור מופלא של שלושה ילידי סינגפור צעירים אשר נכלאו במחנה שבויים יפני במהלך מלחמת העולם השניה וניצלו בנס מהפצצה אוירית של מטוסים בריטיים בעת שהותם שם.
לאחר המלחמה בערה בהם תשוקה עזה לעשות ככל שביכולתם לתקומת ישראל ובנית מדינתה החופשית והצליחו להגיע לחופיה כנוסעים סמויים בבטן אוניה איטלקית. הם הגיעו לחופי ארץ ישראל בשנת 1947 והצטרפו כולם למח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) והשתתפו במלחמת העצמאות.
כבני סינגפור המכירים את הים הצטרפו השלושה, לאחר שחרורם מצה"ל לגרעין שהתעתד להקים קיבוץ לחופי ים כנרת. קיבוץ שאמור היה להתבסס על דייג במימי האגם. תוכנית זו לא עלתה יפה אך למזלם נודע להם שקיבוץ עין גב, בעל צי סירות דיג, מתעתד להוסיף לצי כמה ספינות תיור. הם קפצו על המציאה והצטרפו. תחילה כשייטים מן המנין ולאחר זמן עלו בדרגה והפכו כולם לקברניטים, מפקדי ספינותיהם הם.
שלושת הסינגפורים עבדו, למדו והתפתחו יחד עם חברת השייט כנרת אשר החלה דרכה עם ספינות עץ, שדרשו עבודת החזקה ותיקונים שוטפת ויקרה עקב תנאי מזג האויר במקום ועברה, משנת 1954 בהדרגה ובעקביות, לספינות בנויות ברזל.
וכך, אתה שהאזנת לתדרי הקשר הימי בים כנרת, ושמעת שפה בלתי מובנת הנישאת מעל גלי האתר, וזכרת סיפורם המופלא של שלושת הצעירים הסינגפורים שהגיעו לארצנו לבנותה ולהבנות בה.


כל צותי השיט של חברת "שיט כנרת", 1953



 הכנת הסקירה: רוני קניגסברג

בית הספר הריאלי העברי בחיפה נוסד לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הקורטריון של המכון היהודי לחינוך טכני בא"י, מיסודה של חברת "עזרה", החליט להקים בחיפה בשנת 1913 טכניקום ובית ספר ריאלי.

ב"פרוגרמה לכל שנות הלימוד", שיצאה לאור באותה שנה, התווה ד"ר בירם את דרכו של ביה"ס:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היסודות העיוניים שיכשירום לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... להרגיל את בנינו לסדר ודיוק בעבודה... לפתח בהם ההכשרה הציבורית והחברתית, הכשרון לשלטון עצמי, שידעו לתפוס את מקומם הראוי בחברה ואשר יהיו מסוגלים להתמסר לענייני הציבור. אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה...דבר מובן מאליו הוא שהחינוך הגופני צריך לתפוס מקום בראש, כי דרושים לנו אנשים בריאים בגופם ובעלי משמעת חזקה". (מתוך: אתר בית הספר הריאלי).


שיעור חקלאות (שנה לא ידועה)


תלמידות בשיעור תפירה 1932


המורה רינה מציזיני ותלמידיה (שנה לא ידועה)


הארכיון מעניק עדות ומשמעות ויזואלית לדבריו של ד"ר בירם, הכוונות בהחלט הפכו למעשים. צוות המחנכים המרשים של בית הספר הריאלי העברי בחיפה לדורותיו הורכב מאנשי מדע ורוח, אנשי ערכים אשר ראו במעשה החינוכי יעוד ותכלית.

אם אתם מזהים את המצולמים בסקירה זו ובתמונות נוספות בארכיון נשמח אם תכתבו לנו!

 הכנת הסקירה: קרן ברנר

ספרות הילדים נוטה פעמים רבות להציג "עולם שכולו טוב" ו"לעקוף" נושאים מסוימים הנחשבים באופן מסורתי לטאבו בתחום. כך למשל, נושאים רגישים הנחשבים כ"בלתי-הולמים" לגיל צעיר כמו מיניות, תפקודים גופניים לא-נעימים, אכזריות או אלימות, מוות, מוגבלויות, עוני או מלחמות, כמעט ואינם מוצגים בספרי ילדים מאוירים לגילאים הצעירים.

רק לאחרונה החלו לטפל בחלק מהנושאים הללו בספרות הילדים, הן בטקסט והן באיורים, והדעות עדיין חלוקות: האם נכון בכלל להתייחס לנושאים "רגישים" כבר בספרי ילדים לגיל הרך?

יש הטוענים כי נושאים מסוימים אמנם אינם מתאימים לגיל הרך, ועלולים לזעזע, לעורר פחד או דחייה. לעומתם טוענים אחרים כי הגבלות כאלו מוכתבות מזווית הראייה של המבוגרים, ואילו לילדים עצמם יש יכולת טבעית להתמודד עם מגוון הנושאים של החיים. התפיסה של תמימות הילדות, המתבטאת בספרות הילדים, היא לעתים לא-מציאותית ובעייתית, שהרי הילדים, כמו המבוגרים, עלולים להיתקל בנושאים כמו מין, אלימות או מוות בסביבתם הקרובה, כשבמקרים כאלו עדיף לתת תשובות לשאלות המתעוררות אצלם בלאו-הכי.

נקודה מעניינת נוספת היא כי חלק מהנושאים הללו נחשבים כטאבו בספרות ילדים רק בתרבויות מסוימות, אך לא כן באחרות. לדוגמא - בתרבות האמריקאית הנושא של הפרשות הגוף הוא טאבו, ואילו בספרות הילדים היפאנית זהו נושא מקובל, כלומר התפיסה החברתית האומרת מהו נושא "ראוי" ומהו "אינו ראוי" לכתוב עליו אינה אוניברסאלית, אלא היא תלוית-תרבות. (Menon, 2000)
בכל מקרה, ברור כי גם כאשר מתייחסים ומטפלים בנושאים רגישים בספרות הילדים, חשוב לעשות זאת ברגישות, תוך התאמה לגיל שאליו הספר פונה, ומבלי לוותר, כמובן, על איכויות ספרותיות כמו אסתטיקה ואפילו בהומור.

אנסה לסקור כמה מהנושאים הללו שמיוצגים בספרי ילדים מאוירים בעברית - מתורגמים או יצירות מקור, תוך הבאת דוגמאות מספרים שיצאו בעשור האחרון. אמליץ על הספרים שמצליחים, לדעתי, להתמודד עם נושאים אלה ברגישות ובאפקטיביות.

לקריאה נוספת:

מי-עמי, נעמי. מסמך רקע לקראת דיון בנושא: פיקוח על ספרי ילדים בישראל. ירושלים: הכנסת, מרכז מחקר ומידע, 2005.

Kunnemann, Horst, "How Much Cruelty Can a Children's Picturebooks Stand?" Bookbird, 43
(2005): 14-19.

Menon, Radhika, Are There Taboos in Children's Literature? Paper presented at a seminar during
the 14th World Book Fair in New Delhi, February 2000





"אל תספרו לי על החסידה..." - מין והבדלים בין המינים בספרי ילדים מאוירים

"אבל איך התינוקת נכנסה לבטן שלך? את בלעת אותה?" (ילד בן ארבע לאמו, שמספרת לו שיש לה תינוקת בבטן).
"אמא, למה לתינוקת אין פיפי?" (אותו הילד, מספר חודשים לאחר מכן, כשהוא צופה באמו הרוחצת את התינוקת).
ספרי ילדים מאוירים רבים, גם בעברית, עוסקים בנושא של הצטרפות אח או אחות קטנים למשפחה, והם מתארים בעיקר את ההריון עצמו, ואת חוויותיהם ורגשותיהם של האח/האחות הבכורים כשהתינוק החדש מגיע הביתה. רובם כלל אינם עונים על השאלה הבסיסית שיכולה להתעורר כבר בגיל צעיר: איך בדיוק באים ילדים לעולם? איך למעשה הם נוצרים? רובם גם אינם מתייחסים להבדלים האנאטומיים שבין בנים ובנות, נושא שאף הוא מסקרן ומעורר שאלות אצל ילדים מגיל צעיר מאוד. נושאים אלו הם כמעט בגדר טאבו בספרי ילדים מאוירים. מעט ספרים מתייחסים לנושא זה, כאשר מתוכם הרוב עושים זאת באופן מופשט ביותר, וללא כל ביטוי באיורים, ובודדים בלבד מציגים את הנושא באופן יותר מוחשי, הן בעזרת הטקסט והן בעזרת האיורים.

הספרים הבאים הם בין אלו שמנסים להתמודד באופן מפורט ואינפורמטיבי עם שאלות של חינוך מיני לגיל צעיר:

אנשים קטנים בבטן / כתבו: חנה לבנה וגילה ברונר, איירה: כריסטינה קדמון פועלים, 2003
הגננת מסבירה לילדים את כל התהליך, כולל מונחים "בוגרים" כמו פין ופות ויחסי מין, איורים של נשים וגברים בעירום, וכו'. איוריה של כריסטינה קדמון הם מאוד מדויקים ומפורשים ובו-זמנית גם יפים, כמעט "קסומים". הטקסט מעט ארוך לגיל המיועד, ולפעמים קטעי השיחה מאולצים ולא טבעיים. הספר ככלל אמנם מפורט, ממחיש ומלמד, אך הוא מעט "כבד" וארוך לטעמי.

אמא הטילה ביצה! כתבה ואיירה: בבט קול מטר, 2003
שני הורים "זרוקים" בבית הפוך ומבולגן יוזמים שיחה עם ילדיהם בנושא של "איך עושים ילדים". הם פוצחים בסדרה של "הסברים" כמו "תינוקות-בנים עושים משבלולים ומזנבות של כלבלבים וחתלתולים", עד שהילדים, שפורצים בצחוק מתקנים אותם ומלמדים אותם את האמת, על כל פרטיה. הסיפור מלא הומור וכך גם האיורים, כשה"דוגמאות" וההמחשות מאוירות בסגנון של ציורי ילדים. כמו כן, הבחירה לתת לילדים להסביר להורים, מעניקה לספר מלבד ההומור גם ברק ומקוריות.

ההריון של אמא: המדריך הראשון לחנוך מיני / כתבה: סילביה שניידר, איירה: בטינה גוצן-בק עופרים, 2010
הספר, שיצא לאור לאחרונה, מאורגן בנוסח של שאלה ותשובה, וגם כאן עולה השאלה המפורשת: "איך בכלל נוצר תינוק?", כשניתנת עליה גם תשובה מפורשת. האיורים והטקסט ממחישים את ההבדל בין בנים לבנות, ומופיעה גם אזהרה לגבי מה מותר ומה אסור במשחקי "רופא וחולה" של ילדים. בנוסף - ישנו גם פירוט לגבי מה קורה בגיל ההתבגרות, מהם אמצעי מניעה, ועוד נושאים כמו גירושין, סוגים חדשים של משפחות ועוד.

 הכנת הסקירה: תמי צוק